בעבודות הווידאו שלה, בעבודות על נייר ובמיצבים עוסקת אגסי בגופה שלה, בשבריריותו ובביטוי של מצבים נפשיים המטלטלים אותו. במיצבי השמלות שיצרה מאז 2002 היתה לה השמלה בגד המייצג נשיות ומכיל את הגוף, אך גם כובל אותו – היבט שהתחדד כשקשרה "שמלה" לאבנים. השמלות שיצרה הותאמו לגופה שלה והיא לבשה אותן במיצגים, ובסופם השאירה אותן בחלל התצוגה כפסל עצמאי. השמלה יצאה תמיד מן הגוף ויצרה חלל משל עצמה – לפעמים עד כדי הפיכתה לנוף של ממש שהשתלט על חלל התצוגה. "ולרי" איננה המשך ישיר של השמלות שיצרה האמנית בשנים עברו, אך בצורתה היא מזכירה שובל של שמלה ארוכה, גלי שיער, פאה או מזרקת מים שחורים הפורצת מן הקיר אל החלל. רמת הגימור המוקפדת – השונה מאוד מהגולמיות והראשוניות שבעבודות הווידאו – מדגישה את העבודה העמלנית שנעשתה לצורך התקנתה ויוצרת מתח בין הדיוק, האיפוק וההוד להצפה רגשית סוערת העולה על גדותיה וגולשת אל המרחב.