עבודתו של פליקס גונסלס-טורס מיטלטלת בין נושאים פוליטיים לנושאים אישיים מאוד. "בלי כותרת (אור אחרון)" היא שרשרת נורות, כדוגמת אלה שנמתחות במסיבות גן, שאורה הבוהק מעומעם – עבודה, שיצר האמן ב-1993 לזכר חברו רוס שמת מאיידס שנתיים קודם לכן. מנחה מינימליסטית זאת של חום ואהבה לזכרו של האהוב היא בה-בעת גם עדות לבדידות הקשה שחולי איידס סבלו ממנה בשנות ה-80 וה-90.