ב”ניסיונות עתידיים“ מאת אד רוּשָה נראה נוף מופלא המשתרע על פני ממדים סינמסקופיים. אבל, במקום לעורר רגשות רומנטיים, השקיעה (או הזריחה) הטכניקולורית שבו מעוררת תחושת סכנה. המעברים מצהוב לכתום ולאדום יחד עם משיכות המכחול של האופק המופשט, אשר הולכות ונדחסות בתחתית הבד, יוצרים תיאור מסורתי של מבט אל אופק נמוך. ואולם, ממדיה העצומים של העבודה והעננים הכהים שבשמים הופכים את שעת הדמדומים הזאת לתמונה אפוקליפטית ודיסטופית, למראה מורעל שכותרתו ”ניסיונות עתידיים“ מבשרת רע.