בשנות התשעים של המאה ה-19, שיפץ מונה את הגינה שבביתו בז'יברני, כדי שיוכל לגדל חבצלות מים בברכה. באותה תקופה הוא גם החל לצייר נופי מים שקטים ומהורהרים שהיו לנושא עבודתו בעשרים וחמש השנים האחרונות לחייו. הנושא של סדרה הציורים הראשונה שצייר, שהוצגה בשנת 1899, היה הברכה והגשרים היפניים שנבנו מעליה. עד 1903, הוסטה תשומת ליבו של מונה אל הברכה וההשתקפויות שעליה, והוא התמקד יותר ויותר בפני המים בלבד. הציור ברכת חבצלות המים מתאר חלק מן הברכה, ומתעלם לחלוטין מן הסובב אותה. המים ממלאים את כל הבד ורק חבצלות מים המצוירות בהקצרה נותנות תחושת כיוון לצופה. על פני המים הרגועים נוספות עוד נקודות התייחסות בצורת השתקפויות של עננים, שמים ועצים. מונה נאמן לדרכו האימפרסיוניסטית ומייצג את מה שנראה לעין ללא היררכיה בין האובייקטים המצוירים ובלי להיות מושפע משיקולים שאינם חזותיים טהורים; הוא מצייר, ללא משוא פנים, את הקיים ואת בבואתו.