ג'וֹזֶפֶּה דֶה ריבֶּרה, אבי ציור הבארוק הספרדי ומי שהשפיע על יצירותיהם של וֶלַסְקֶס, זוּרְבָּרָן ומוּריוֹ, נדד בעשור השני של המאה ה-17 ברחבי איטליה וספג את השפעתם של רָפָאֶל, האחים קָרָצ'י, גְווידוֹ רֶני ויותר מכול קרוַוג'ו, שאת אורחות-חייו הפרועים הוא אף אימץ לעצמו. בשנת 1616 התיישב בנפולי, עבד בעבור המשנה למלך הספרדי וזכה לפטרונותו המלכותית.
בציור גדול-הממדים המוצג כאן, שהוא דוגמה נדירה לסגנונו המוקדם והמעודן של ריברה, מוצגת פשיטת עורו של ברתוֹלוֹמֶאוֹ הקדוש שהביא לארמניה את דברי הבשורה של ישו, שכנע את אחיו של המלך להמיר את דתו ולהתנצר ואף הטביל אותו. לאחר הדברים האלה נתפס הקדוש בפקודת המלך, עונה ולבסוף נצלב במהופך כשראשו מטה.
בתיאור הסצנה השתמש ריבּרה בפסל רומי של הסָטיר המחלל מַרְסיאַס, אשר לפי הספרות הקלסית אפּוֹלוֹ הקנאי פשט את עורו מעליו, ושאב השראה מעבודותיו של לוּדוויקוֹ קרצ'י ומן "ההלקאה" של קרווג'ו. יצירתו המוגמרת היא קומפוזיציה דרמטית עזת-הבעה שהיא בעת אחת גם הרמונית, מאוזנת ומרגשת.