הצייר האמריקני ג'קסון פולוק, אמן בולט בזרם האקספרסיוניזם המופשט, נודע בזכות ציורי ה"טפטוף" או ה"פעולה" שיצר בשנים 1951-1947. פולוק נהג למתוח בד ציור גדול על רצפת הסטודיו הענק שלו, שהיה קודם לכן אסם, ובעזרת מברשות, מקלות ואף מנטפים שפך, התיז וטפטף צבע על פני הבד. טכניקה זו, שהתפתחה מן הציור האוטומטי הסוראליסטי, יוצרת קומפוזיציה חסרת גבולות העשויה קווים קווים החודרים זה לזה ומרחב שאין בו הבחנה בין מעלה ומטה, פנים וחוץ.
"קומפוזיציה אופקית", שהיא ציור רחב מאוד, נחתכה כנראה מקומפוזיציה גדולה אף יותר, ונדמה שהיתה יכולה להשתרע עד אינסוף. פולוק טפטף שלושה צבעים על רקע בצבע חלודה ואלו יצרו מארג סבוך: קווים זורמים כחולים ושחורים שזורים ומתערבבים זה בזה, ומעליהם מתפתלים חוטים עדינים של צבע אמייל לבן. תחושת העומק והחיות נוצרת בזכות שילוב הזהיר של גוונים בהירים וכהים.