תיאור הפריט
"בעת ההיא שלח המלך הורדוס את ידו להרע לאנשים מן הקהל. וימת את יעקב אחי יוחנן בחרב... ויוסף לתפוס גם את פטרוס... ויאחז אותו ויתנהו במשמר..." (מעשי השליחים, יב: 4-1)
הקדוש פטרוס (שמעון), דייג מכפר נחום שעל שפת הכנרת, היה על-פי המסופר בברית החדשה ראשון המתלווים לישו כשהחל לדרוש וראש לשליחים שהפיצו את תורתו בעולם אחרי מותו. פטרוס הוא זה שזכה גם להתמנות לשומר מפתחות מלכות השמים – שני מפתחות הברזל שלצדו מסמלים זאת ובה בעת מרמזים באירוניה על מצבו כחבוש בכלא מעשה אדם. ב"מעשי השליחים" מסופר כי חייליו של אגריפס הראשון כלאו אותו בבית האסורים בירושלים, ומלאך אלוהים אפוף נוגה אור הבריח אותו משם וכך איפשר לו לסעוד את סעודת חג הפסח עם חבריו.
הקדוש הכורע על ברכיו, מאופק ומכונס בעולמו הפנימי, מתפלל בכוונה גדולה וכפות ידיו, ידי הדייג, אחוזות בתנוחה של תפילה אך גם בייאוש. פניו חרושות הקמטים ועטורות הזקן הן פניו של אדם זקן. האור והצבעים החמים מלטפים את דמותו, אך העצב העמוק והמשימה חסרת התוחלת שלקח על עצמו מכריעים אותו. אף שהפן האנושי והפשוט שלו מודגש, הזיו האופף את פניו וראשו הוא מעין הילה המרמזת על מעמדו כקדוש. אור זה, שמקורו העלום כאילו קורן מתוך האסיר וממעמקי הציור, מייצג אולי את המלאך שאינו נראה בעין ואשר עתיד לגאול אותו בדרך נס. רמברנדט נחשב לרב-אמן גאוני ומעמיק במיוחד מבחינת טיפולו באור כמייצג של הממד הרוחני והטוב האלוהי. "פטרוס הקדוש בכלא" הוא דוגמה עילאית לכוחו של אמן זה להעניק פרשנויות חדשות לנושאים מוכרים.