תיאור הפריט
כוס נמוכה, עשויה מזכוכית חסרת צבע, עם גוף הולך ונהיה צר לקראת הבסיס, בסיס חתוך באופן מעובה דמוי צמיג ("רנפט"), עם רצועה רחבה של פרחי אמנון ותמר מתחת לשפה המוזהבת ומעל כתובת המוטו המוזהבת בצרפתית.
• בתקופת בידרמאייר כוסות מסוג זה ניתנו כאות אהבה וידידות. נהוג היה להביע מסרים מוצפנים בפרחים מצוירים בצבעי אמייל שקופים כשלכל פרח סמליות משלו. הוורד למשל סימל נעורים וחיוניות; פרחי אמנון ותמר (כמו כאן) שלשמם בצרפתית משמעות נוספת – "מחשבה" ביטאו הבטחה כי מעניק המתנה יחשוב תמיד על מקבלה; תוספת של פרחי אלמוות אישרה שהרגשות ישארו לנצח.
רקע תרבותי ושימוש:
כוס זאת שייכת לקבוצת כוסות מטיפוס ה-רנפטבכר המעוטרים בסצנות מחיי העיר, ארמונות ואתרים תיירותיים בהזהבה ומצוירים בצבעי אמייל שקופים מאת אנטון קות'גאסר (1769-1851), אשר הפכו למזכרות אהודות ובעלות ערך גבוה. קות'גאסר היה מפורסם עבור ציורים מיניאטוריים בסגנון ה-בידרמאייר.
סגנון ה-בידרמאייר התפתח בעידן שאחרי מלחמות נפוליאון בשנת 1815. זאת הייתה תקופת רגיעה ושגשוג למעמד הבינוני העולה, אשר הפנה את מאמציו היצירתיים לשיפור כל ההיבטים הקשורים לחיים הביתיים (באופן גשמי, אמנותי ורוחני). סגנון חדש זה סיפק לצרכניו תחושת חמימות, נוחות ואושר ביתי, אשר מאוחר יותר התרחב לאביזרים עיטוריים נלווים הכוללים כלי זכוכית אשר תאמו לו באופן הרמוני.
תולדות הפריט
תולדות היוצר/אמןמיוחס לבית היוצר של אנטון קותגאסר (1851-1769), וינה.
אנטון קות'גאסר (1851-1769) החל בקריירת הציור שלו בגיל 15 במפעל הפורצלן המלכותי בווינה (1841-1784), אך פעילותו כמעטר כלי הזכוכית החל רק כאשר היה בגיל 42, לאחר שהכיר את המעצב הגרמני הנודע גוטלוב סמואל מון (Gottlob Samuel Mohn) בשנת 1812. קות'גאסר מוכר בעיקר בזכות כוסות ה-רנפטבכר עם בסיס עבה דמוי צמיג (cogwheel), עליהם נהג לחתום את שמו המלא או בראשי תיבות ולעיתים אף עם כתובתו הווינאית. כלים אלו היו מעוטרים בעיקר בפרחים, אך גם בדיוקנאות, סצנות ונושאים אלגוריים, נופים עירוניים (בעיקר של וינה) וסצנות ז'אנריות כתובות הקדשה וכתובות (בעיקר בצרפתית).