הרב ישראל זאב מינצברג, הרב האשכנזי של העיר העתיקה בירושלים עד נפילתה, דיין בבד"ץ כוללות החסידים והעדה החרדית.
בבוקר ה-28.5.1948 הבינו רבני העיר העתיקה, הרב בן ציון חזן והרב ישראל זאב מינצברג שהכניעה בלתי נמנעת. ביוזמתם הם נשלחו עם דגל לבן למפקד הירדני עבדאללה אל תל כדי לבקש הפסקת אש. הלגיון דרש, שלכניעה יצטרף המפקד הצבאי, והרב בן ציון חזן שב לקרוא לו. בשעה הרת גורל זו, נשאר הרב מינצברג לבדו במפקדת הלגיון. מפקד הלגיון הבחין שהרב מינצברג מעיין בספר. התפלא המפקד ושאל- בשעת סכנה זו, אתה מעיין בספר?
ענה הרב – דווקא בשעה זו, אני לומד בספר. היום יום שישי, והלילה ליל שבת. עדתי תיאלץ, כנראה, לגלות מכאן, ובוודאי יתעוררו שאלות הלכתיות הכרוכות בכך, ועלי להשיב לשואלים. אני מעיין בספר כדי לדעת מה להשיב.
התפעל המפקד מתשובת הרב, הבין שאדם קדוש לפניו, וביקש ממנו ברכה. דרש הרב שהמפקד יבטיח, שלא יאונה לעדתו כל רע. הבטיח המפקד, והרב בירכו בברכה שלא תזיק לאיש מישראל – תעלה בדרגה בקרוב והברכה התקיימה.