אלה ליברמן - שיבר, המסע האחרון (צעדת המוות).

אלה ליברמן - שיבר (Ella Liebermann - Shiber) נולדה בברלין (Berlin) ב - 1927. בשנת 1938 עקרה המשפחה לבנדין (Bedzin), פולין. עם פרוץ המלחמה נכלאה המשפחה בגטו. באוגוסט 1943 הוכרזה בנדין "יודנריין" (Judenrein - נקייה מיהודים), והמשפחה שולחה למחנה אושוויץ - בירקנאו (Auschwitz - Birkenau). אביה ואחיה הובלו להשמדה ואילו חיי האם וחייה ניצלו בזכות כישרונה האמנותי: היא הועסקה על ידי הנאצים כציירת דיוקנאות.
עם התקרב הכוחות הסובייטיים למחנה אושוויץ בינואר 1945, הועברו אלה ליברמן ואמה ב"צעדת מוות" לגרמניה, ונכלאו במחנה נוישטדט (Neustadt), מחנה בת של רוונסבריק (Ravensbrueck), שם שוחררו במאי 1945.ב - 1946, בפולין, נישאה אלה לעמנואל שיבר, ובני הזוג עברו מערבה בסיוע ארגון "הבריחה". הם היו מנוסעי אניית המעפילים "בן הכט" (Ben Hecht), שגורשה מחופי ארץ ישראל לקפריסין (מארס 1947). בקפריסין לקחה אלה ליברמן - שיבר חלק בקורסים לציור שארגן נפתלי בזם (Naftali Bezem), בהם השתתפו אמנים כלואים רבים. המשתתפים הוציאו לאור את האלבום "בגירוש קפריסין", הכולל 26 הדפסי לינוליאום המתארים את חיי היום - יום במחנה.
לאחר 13 חודשי מעצר שוחררו בני הזוג שיבר ובאפריל 1948 הגיעו לחיפה.
בשנים 1979 - 1983 למדה אלה אמנות באוניברסיטת חיפה, סדנאות ציור, גרפיקה ופיסול.
כמה שנים לאחר שחרורה מהמחנות בפולין ובגרמניה החלה להעלות על הנייר את הרשמים והתיאורים של החיים והמוות בהם. הזיכרונות היו לסדרה בת 93 יצירות בשם "חיים על קו הקץ" (On the Edge of the Abyss), שהוצגו במוזאון "בית לוחמי הגטאות" ונתרמו לאוסף האמנות שלו. אלה ליברמן - שיבר ראתה בעיסוק ביצירות אלה לא רק תיעוד החוויות והאירועים הקשים, אלא גם ראשיתו של תהליך שיקומי.
בשנת 1998 נפטרה לאחר מחלה קשה.