תערוכה: הממותה האחרונה - מסע מרתק לעידן הקרח

#78746e

הצצה וירטואלית לתערוכה "הממותה האחרונה" - תערוכה בינלאומית מרתקת שתיקח אתכם למסע בעידן הקרח - מימי הממותות ודב המערות ועד להתחממות הגלובלית.

בתערוכה מוצגים דגמים רובוטיים עצומים של חיות עידן הקרח מכל העולם – הטיגריס השנחרבי ("נמר שן החרב"), המגתריום – עצלן שגובהו שישה מטרים, דב המערות העצום, האייל האירי שרוחב קרניו שלושה מטרים, ארמדיל ענק משוריין ועוד.

בתערוכה המלאה, אשר מוצגת בפארק קרסו למדע בבאר שבע​, תמצאו ציורי קיר עצומים של חיות עידן הקרח כפי שהתגלו במערות באירופה, שולחנות מגע אינטראקטיביים וממצאים מקוריים מתקופת הקרח שהתגלו בארץ. התערוכה תוצג עד פברואר 2019.

​​

​​מגתריום (עצלן קרקע ענק)​

חיה צמחונית.
חיה באמריקה הצפונית והדרומית
גובהה המרבי 6 מטרים
משקלה המרבי כארבע טונות
נכחדה לפני כ- 8,000 שנים
קרובי משפחה כיום: עצלן

מה הקשר בין העצלן הענק לגלעיני אבוקדו?
המגתריום הוא עצלן קרקע ענק שחי בין השאר באמריקה המרכזית – מולדת האבוקדו.
לפירות של מרבית עצי הפרי גרעינים קטנים.
החלק האכיל של פירות אלו מפתה חיות שונות לאכול את הפירות בשלמותם, להפריש את הגרעינים במקום מרוחק, ובכך לסייע בהפצת הצמח.
אבל איזו חיה הייתה גדולה מספיק כדי לאכול אבוקדו שלם, ואז להפריש את הגלעין הענקי?
המגתריום, לצד חיות ענק צמחוניות אחרות שחיו באמריקה המרכזית, הן התשובה.
עם הכחדתן של חיות הענק שסייעו בהפצתו, עלול היה גם האבוקדו להיכחד.
למזלו של האבוקדו, ולמזלנו, תושביה הקדומים של אמריקה המרכזית אהבו גם הם את הפרי הטעים, הפיצו את עץ האבוקדו, ושמרו עליו. האבוקדו ניצל.

​​​
​​​​​​​
​​

​​

​​דיפרוטודון​

חיית כיס צמחונית
חיה באוסטרליה
משקלה המרבי שלוש טונות
נכחדה לפני כ- 45,000 שנים
קרובי משפחה כיום: קואלה

הדיפרוטודון – יונק הכיס הגדול בעולם
הדיפרוטדון, "קרוב משפחה" ענק של הקואלה, חי באוסטרליה.
את שמו קיבל הדיפרוטדון בזכות שתי השיניים הקדמיות הבולטות שלו: די-פרוטו-דון= שתי שיניים קדמיות.
אגם קלבונה שבדרום אוסטרליה שימש כ"מלכודת מוות" למאות דיפרוטדונים.
מחזורים של הצפה והתייבשות הביאו להצטברות שכבת מלח עבה מעל הבוץ הלח שבשולי האגם.
משקלם הכבד של הדיפרוטדונים שבר את מעטה המלח, והם שקעו למוות בבוץ הטובעני.

​​​
​​​​​​​
​​

​​

​​ממותה צמרית

החטים של הממותה הצמרית צמחו לאורך של ארבעה מטרים ויותר, ולמשקל מרבי של 90 קילוגרם.
חטים אלו שימשו את הממותה ללחימה ולחיזור, להגנה ולחיפוש מזון צמחי שנקבר בשלג.
בדומה לפילים בני זמננו חיו הממותות בעדרים, ככל הנראה בהנהגת נקבות.
הממותות היו צמחוניות, ואכלו עלים, פירות, גרגירים וענפים.

​​​
​​​​​​​
​​

​​​

​​קרנף צמרירי

חיה צמחונית
חיה באירופה, בצפון אסיה ובהימלאיה
משקלה המרבי שלוש טונות
נכחדה לפני כ- 10,000 שנים
קרובי משפחה כיום: קרנף סומטרה

"קרנף האף" של הקרנף הצמרירי
שתי הקרניים על חוטמו של הקרנף עשויות קרטין – החומר שממנו עשויים הציפורניים והשיער שלנו.
בדומה לשיער ולציפורניים שלנו המשיכו גם קרניו של הקרנף לגדול לאורך כל חייו.
קרני אף גדולות ומרשימות נחשבו עדות לזכר בוגר ומוצלח, ובכך סייעו לקרנף למשוך אליו נקבות רבות יותר.
לקרני האף היו תפקידים נוספים בהגנה, בהתקפה או ככלי עזר לחשיפת מזון שנקבר בשלג.

​​​
​​​​​​​
​​

​​

​​מקרוקניה​

חיה צמחונית
חיה באמריקה הדרומית
משקלה המרבי כ- 800 ק"ג
נכחדה לפני כ- 9,000 שנים

המקרוקניה
המקרוקניה הייתה חיה צמחונית שחיה באמריקה הדרומית.
בצורתה היוצאת דופן היא נראית כשילוב מוזר של סוס, למה וטפיר.
החדק המוזר של המקרוקניה סייע לה כנראה בליקוט עלים לאכילה.
המקרוקניה נכחדה לפני כ- 9,000 שנים עקב שילוב של שינויי אקלים וצייד בידי האדם.

​​​
​​​​​​​
​​
>

​​

​​ביזון הערבות

ביזון צמחוני ענק שניזון מעשבים ומשיחים נמוכים
חי באירופה, באסיה ובאמריקה הצפונית
משקלו המרבי 1,100 ק"ג
נכחד לפני כ- 9,000 שנים
קרובי משפחה כיום: ביזון אמריקני

ביזון הערבות – "המונה ליזה של עידן הקרח"
ביזון הערבות הוא אחת החיות הנפוצות ביותר בציורי המערות הקדומים.
על התקרה של מערת "אלטאמירה" בספרד צויר עדר ענק של ביזונים.
על קירות מערת "שלושת האחים" שבצרפת צוירו יותר מ- 170 ביזונים.
תיאורים של ציד ביזון, כמו אלו שנתגלו במערת "לאסקו" שבצרפת, נועדו אולי לסייע לציידים בצורה מאגית.

​​​
​​​​​​​
​​

​​

​​

​​אייל אירי

אייל צמחוני
חי באירופה ובאסיה
משקלו המרבי 600 ק"ג
רוחב הקרניים עד 4 מטרים
נכחד לפני כ- 7,000 שנים
קרובי משפחה כיום: אייל אדמוני

"אייל, אייל – למה יש לך קרניים גדולות כל כך?"
קרניו של האייל האירי צמחו לרוחב מרבי של ארבעה מטרים ולמשקל של כ- 45 קילוגרמים.
קרניים גדולות כל כך מכבידות על בעליהן, ומאבדות מיעילותן כנשק להגנה עצמית.
מדוע אם כך פיתח האייל האירי קרני ענק כאלה?
ייתכן ש"איברים מכבידים" כאלה נועדו להציג בפני הנקבות את חוזקו של בעל הקרניים.
על פי "עקרון ההכבדה" שניסח פרופסור אמוץ זהבי, ייתכן שהמסר שמשדרות הקרניים הוא זה: "הצלחתי לשרוד לאורך זמן בקרניים עצומות כל כך, לכן אני זכר חזק המותאם היטב לסביבתו"
בתנאים של השתנות הסביבה וצייד מסיבי לא הצליח האייל האירי גדול הקרניים לשרוד, והוא נכחד.

​​​

​​​​​​​
​​

​​

​​גליפטודון​

חיה צמחונית
חיה באמריקה הצפונית והדרומית
משקלה המרבי שתי טונות
נכחדה לפני כ- 9,000 שנים
קרובי משפחה כיום: ארמדיל

הגליפטודון – המשוריין הפרהיסטורי
השריון של הגליפטודון בנוי מ- 1,000 לוחות קרניים בעובי של כ- 2.5 ס"מ כל אחד.
הגליפטודון לא יכול היה להכניס את ראשו ואת צווארו מתחת לשריון, זו הסיבה שגם ראשו מוגן ב"קסדה" עבה.
הזנב כוסה במעטה גרמי וגמיש, שאפשר הנפה של הזנב הקוצני.
בגלל כובדו נע הגליפטודון "בקצב צב" של כשלושה ק"מ לשעה לכל היותר.

​​​
​​​​​​​
​​

​​​

​​טיגריס שנחרבי

טורף
חי באמריקה הצפונית והדרומית
משקלו המרבי 400 ק"ג
נכחד לפני כ- 10,000 שנים
קרובי משפחה כיום: אין

שיני החרב ו"הפה הגדול" של הטיגריס השנחרבי
הטיגריס השנחרבי קיבל את שמו בשל הניבים העצומים שבלטו מפיו.
אורכם של הניבים הגיע ל- 30 ס"מ.
כדי לנעוץ את הניבים האדירים בטרפו, צריך היה הטיגריס לפעור את פיו לגודל עצום.
לשם כך יכול היה הטיגריס לפעור את הלסת התחתונה עד לזווית של 120 מעלות.
מפתח פה זה גדול פי שניים ממפתח הפה המרבי של אריות בני זמננו.

​​​
​​​​​​​
​​

​​

​​דב המערות

דב ענק אוכל כל
חי באירופה, רוסיה ובצפון המזרח התיכון
משקלו המרבי של הזכר היה כ-600 ק"ג , הנקבה קטנה יותר - עד 250 ק"ג
נכחד לפני 25,000 שנים
קרוב משפחה כיום: דב חום

​​​
​​​​​​​
​​

​​

​​ממותת הערבות​

זהו שלד של ממותה הנקראת "קיקא" 
נמצאה בסרביה בשנת 1996 
היא ממותת הערבות הגדולה ביותר מבין מיני הממותות
חייה באירופה, אסיה ואף בארץ ישראל
משקלה המרבי כ-10 טונות, גובהה יותר מ ארבעה מטרים 
"קיקא" שקלה שבע טונות והתנשאה לגובה של 4.7 מטרים 
אורך החיטים שלה היה 3.5 מטרים. באופן כללי יכול היה להגיע עד מקסימום חמישה מטרים

​​​
​​​​​​​
​​

תהליך הקמת התערוכה בפארק קרסו למדע: