עינת צרפתי בוחרת בקפידה את הקווים והצבעים ומייצרת עניין ויזואלי רב באמצעים מינימאליים.
בקומיקס שלה מתארת עינת את חווית הנדודים שיש בנסיעה באוטובוס, ומשלבת אותה בסיפור נדודים של שני אנשים : אריה, נהג האוטובוס הבודד, שנוהג במעין אוטובוס רפאים ואוסף אליו אנשים גלמודים, ונילי, טבחית סושי קצת משועממת וקצת בודדה, שהפכה את ההתבוננות באנשים בנסיעה באוטובוס לדבר שהיא הכי אוהבת בחיים.
"בעייני סיפור טוב תמיד צריך להיות לפחות קצת מהחיים, גם מבחינת החוויה וגם מבחינת המקום והסביבה. אני חובבת נסיעות באוטובוסים מגיל צעיר, בעיקר כי הם צופנים, חוץ מהצפיפות והרעש, גם את ההזדמנות להתבונן באנשים, וחובקים תחושה של מסע," אומרת עינת.
היא עובדת מתוך החיבור העמוק שלה לקו האותנטי ולחוויה המתוארת ונראה שאילו הייתה מנסה ליצור קומיקס שאינו ישראלי בהכרח, הייתה מתגנבת הישראליות מעצמה, מכורח היותה ישראלית. בכך נראה שאין היא מכוונת את העשייה בצורה מודעת אלא נותנת לטבע הדברים להיות נוכחים ביצירתה.
ומעידה על כך עינת בדבריה: "נראה לי שבישראל תמיד יש קונפליקט ומאחורי כל דבר יש סיפור והיסטוריה כך שזה מקום מצוין ליצור בו קומיקס. המורשת הקומיקסאית המקומית היא יחסית קצרה, אבל נראה לי שהיא גם מאוד עשירה, אישית ומעניינת."