בליל הסדר, אחרי ששותים את הכוס השלישית של ברכת המזון ולפני שאומרים "שפוך חמתך על הגויים...", נהוג למזוג "כוס של אליהו הנביא". מה המקור למנהג זה? ארבע הכוסות ששותים בליל הסדר הן כנגד ארבע פעולות הגאולה שנזכרו בדברי ה' למשה:
שמות ו6-8: "לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אֲנִי ה'! וְהוֹצֵאֶתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם, וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאֶלֹהִים, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם. וְהֵבֵאֶתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאֶתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי ה'!"
אולם בפסוק ישנן חמש פעולות של גאולה: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי, והבאתי; אם כך, למעשה היה ראוי לשתות חמש כוסות.
אך בזמן שנתקן הנוסח הנוכחי של ההגדה, בני ישראל היו בגלות; לפיכך לא ידעו אם ראוי לשתות כוס חמישית, כנגד הביאה לארץ בימי משה ויהושע, או שראוי לחכות ולשתות את הכוס החמישית רק לאחר הגאולה האחרונה והשלמה. לפיכך קראו לכוס הזאת "כוס של אליהו" = כוס שאליהו הנביא יחליט אם לשתות אותה או לא (כמו שנאמר "תשבי יתרץ קושיות ובעיות"), או כוס שנוכל לשתות רק לאחר שיבוא אליהו הנביא בגאולה העתידית. לפי ההלכה, מותר לשתות את הכוס החמישית (רמב"ם, הלכות חמץ ומצה ח י): "ויש לו למזוג כוס חמישי ולומר עליו הלל הגדול, מ'הודו לה' כי טוב' עד 'על נהרות בבל'"; אך ברוב הקהילות נהגו שלא לשתות אותה. וייתכן שבימינו, כשזכינו שוב לקיום ההבטחה "והבאתי אתכם אל הארץ", ייתכן שראוי דווקא כן לשתות את הכוס החמישית, כדי להודות ולהלל את ה' על נס קיבוץ הגלויות.